הרעיון של הקלפים נולד מתוך צורך חזק שזיהיתי שוב ושוב בעבודה השוטפת כפסיכולוג בייעוץ תעסוקתי עם צעירים. שמתי לב, לעיתים מידי קרובות, ששאלוני הנטיות הרגילים לא מספיק עזרו לי כדי להכיר אותם. עם הזמן הבנתי שחוסר ההיכרות של צעירים עם שמות רשמיים של מקצועות הוביל למילוי השאלונים בצורה חפוזה ובלתי מחויבת. עוד שמתי לב כי לעיתים קרובות מילוי השאלון הושפע מכל מיני הטיות ודעות קדומות על מקצועות ועולם העבודה. כתוצאה, דפוס התשובות שהתקבל בסוף לא מספיק עזר לי כדי להכיר אותם. ידעתי שאני חייב למצוא לזה איזשהו מענה, אך לא היה לי מושג כיצד הוא נראה. התסכול התעצם במיוחד אל מול נועצים מופנמים ופחות מילוליים, והבנתי שאני פשוט חייב למצוא ערוץ תקשורת חדש. ערוץ לא מילולי, באמצעות כלי חווייתי ופחות פורמלי. כלי שיכניס חמצן לחדר הייעוץ, ויעלה את האנרגיות והסקרנות של כולנו.

ואז ניצת בי הרעיון: לפתח סט תמונות מתפקידים ומקצועות שונים מעולם העבודה. תמונות טבעיות ופשוטות מהפעילוּת שאופיינית למגוון מקצועות, שההתבוננות בהן תאפשר מפגש ומגע קרוב יותר לחוויה ולחושים, ותזמין תגובות רגשיות ואותנטיות יותר. בין אם זאת חיבה, סקרנות, התלהבות, אמביוולנטיות, אדישות, רתיעה או התלבטות, כל אלה יאפשרו לי לעשות עבודה עמוקה ויסודית יותר.

אבל אז נלחצתי. ממש נלחצתי. כי מה יגידו על זה קולגות ותיקים ובכירים ממני? הלא אני מהדור הצעיר בפרופסיה, ובטח הרעיון הזה כבר עלה ונפסל מזמן. אולי הוא בעייתי, ואולי  הוא פשוט מידי, ואולי הוא לא באמת יתרום משהו, ואולי אני מפספס משהו שרק בדיעבד אגלה אותו. אז חשבתי לגנוז אותו. פשוט להתעלם ממנו ולהמשיך בשגרה המוכרת. כך המשכתי בעבודה עוד כמה חודשים. אבל כל פעם הרעיון התעורר מחדש. הרגשתי כאילו הוא בהיריון מתקדם, וזה רק ענין של זמן עד שייוולד מעצמו, איכשהו, ויצא לעולם.

ואז ברגע אחד של החלטיות פנימית, הבנתי שזה חייב לצאת לאור ויצאתי לדרך. החלטתי שכל יום אעשה פעולה אחת שתקדם את זה בצעד אחד נוסף. אפילו צעד ממש קטן. תחילה פתחתי קובץ במחשב ושמרתי אותו בשם "הרעיון של הקלפים". למחרת החלטתי לקרוא לקלפים העתידיים בשם – "קלפי מבט קדימה", ושיניתי את שם הקובץ בהתאם. למחרת יצרתי קשר עם המעצבת – יעל, כדי לקבוע זמן לשיחת התייעצות. כך כל יום עוד צעד. נעזרתי בכל מי שרק יכולתי. בנוכחות, במחשבות ובתמיכה של בני משפחתי האהובים, בהשראה ורוחב לב בלתי רגילים של הפסיכולוגית המדריכה שלי, גב' אורלי צדוק, ובהרבה אנשים טובים שעזרו לי לגלגל וללטש את הרעיון ולהביאו לעולם.

כך, לאחר מספר חודשים זה הפציע והגיח לעולם. ערכת קלפי ייעוץ תעסוקתי שעוזרים לי מידי יום בעבודה רגשית עם נועצים צעירים. אחד הרגעים המרגשים שחוויתי היו מיד ביום הראשון שהשתמשתי בהם, במסגרת פגישת משוב עם נועץ. הנועץ סיפר עד כמה תמיד נרתע מטקסט כתוב, וכמה היה לחוץ כאשר נדרש להגיב לשאלות באבחון הממוחשב. מיד שלפתי את הקלפים, והעיניים שלו נדלקו. הוא צלל למשימה, ונהנה מכל רגע. באותם רגעים הבנתי עד כמה משמעותי יכול להיות הכלי הזה, שפותח מרחב חדש בתהליך הבירור של נטיות ואישיות תעסוקתית. במיוחד כשהוא פוגש את הנועץ ממקום נעים, חווייתי ומשחקי יותר. תקוותי כי יביא ערך ממשי לעולם הייעוץ והטיפול התעסוקתי.